<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ט"ו</h1>
<h2>דף פב.</h2>
עוד כתב [הרשב"א] ז"ל איסור שנפל למקום אחד ואין ידוע לאיזה מקום נפל יש בזה להקל ולהחמיר. כיצד שתי [חתיכות אחת של היתר ואחת של איסור ולפניהן שתי] קדרות אחת של היתר ואחת של איסור ונפלו אלו לתוך אלו אם איסורין של דבריהם הוא כגון גבינה של גוים ושמנו של גיד אומר אני איסור לתוך קדרה של איסור נפל והיתר לתוך של היתר ואפילו אין ההיתר שבקדרה רבה על האיסור שנפל כאן. היה איסור מאיסורי תורה כגון חתכת נבלה אין תולין בו להקל עד שירבה ההיתר על האיסור עד כדי שתתבטל בתוכו מדברי תורה אבל היה ההיתר רבה על האיסור כדי שאם נפל זה לתוכו היה בטל [מדין תורה] תולין גם בזה להקל לומר איסור לתוך איסור נפל. כיצד שתי קדרות [אחת] של בשר שחוטה ואחת של נבלה ונפלה חתכת נבלה לתוך אחת מהן אם רבה ההיתר שבקדרת ההיתר קצת על חתכת נבלה שנפלה כאן תולין להקל כמו שאמרנו לפי שדבר תורה מין במינו בטל ברוב אע"פ שהצריכו חכמים (הצריכו) ששים כל ששיעורו של דבריהם הקלו בו. היו שתי הקדרות ממין אחד ושתי חתיכות ממין אחר אין תולין בהן להקל עד שירבה ההיתר על האיסור ששים מפני שאין מתבטל מין בשאינו (בינו) [מינו] דבר תורה בפחות מששים. שתי חתכות אחת של היתר ואחת של איסור מדבריהם כגון שמנו של גיד וכיוצא בו ונפלה אחת מהן בידוע לתוך קדירת בשר שחוטה ואינו ידוע איזו חתיכה אם של שומן או של גיד הנשה מותר שאני אומר של היתר נפלה כאן ואע"פ שאין ההיתר רבה על החתיכה שנפלה כאן וכמו שביארנו. ואם איסור של תורה הוא [אין תולין להקל לומר לתוך האיסור נפל עד שיהא] ההיתר [רבה] על האיסור אלא על הדרך שביארנו.
